מבינים את הכלב
איך לקבל את הקשב של הכלב
איך לקבל את הקשב של הכלב
גם בלי אילוף
העקרונות שעזרו למעל 100 בעלי כלבים לשנות את החיים עם הכלב שלהם — להעלים בעיות התנהגות וליצור כלב מאוזן ומאושר.
.jpg)
✓ מאומת
העקרונות שעזרו למעל 100 בעלי כלבים לשנות את החיים עם הכלב שלהם — להעלים בעיות התנהגות וליצור כלב מאוזן ומאושר.
כשמכניסים כלב חדש הביתה, רוב האנשים ישר פונים לאילוף.
ברור — רוצים שהוא יקשיב.
אבל הנה מה שרוב המאלפים לא יגידו לכם: אילוף זה לא מה שיוצר קשב אצל כלבים.
בגלל זה יש כל כך הרבה בעלים שמסיימים קורס אחרי קורס — ועדיין משחדים את הכלב עם חטיפים, או מוצאים את עצמם צועקים ולא מבינים למה זה לא עובד.
כשיש לנו חיבור, קשר והרמוניה עם הכלבים שלנו — ברמה גבוהה — הם יקשיבו לנו גם אם אין לנו חטיף ביד. הם מתוכנתים לזה.
גם כי הם חיות להקה, שם חייבים להקשיב למנהיג. וגם כי במשך אלפי שנים המין האנושי "הינדס" את הכלבים לזה.
יש 3 חלקים שיעזרו לנו לבנות מערכת יחסים ברמה גבוהה.
נעבור עליהם עכשיו, אחד אחד.
אמון הוא הבסיס לכל מערכת יחסים עם כלב. המשמעות היא שהכלב יודע שאתם לא תפגעו בו — אבל בעיקר שאתם מסוגלים להגן עליו, להוביל אותו ולהכווין אותו בעולם הזה.
כשיש ביניכם אמון — הכלב יכול להקשיב לכם כי הוא סומך עליכם. אז איך בונים אמון?
המינימום שכלב צריך ביום זה שני טיולים של 30 דקות בהליכה מהירה. אבל כדי לבנות אמון — אתם צריכים להוביל את הטיול: ללכת בראש, להחליט לאן, מתי עוצרים, מתי ממשיכים.
זה לא לעקוב אחרי האף של הכלב. חשוב שירחרח, אבל רוב הטיול צריך להיות בנדידה, לא בחקירה. כל עוד אתם אלה שמחליטים מתי ולאן ממשיכים.
כלבים צריכים מאיתנו ודאות. שגרה ברורה של אוכל, טיולים, יציאות — זה יוצר תחושת ביטחון ובונה אמון.
מכירים את זה שיש כלבים שכשהבעלים הולכים לעבודה — הם בסדר. אבל אם יצאו מהבית בערב (כשבדרך כלל נשארים), הכלב נכנס ללחץ? זה כי זה היה לא צפוי.
כלבים צריכים גבולות גזרה ברורים. זה מה שמאפשר להם להרגיש בנוח — כי הם יודעים מה אנחנו רוצים מהם בכל סיטואציה.
מכירים את הסיפור על הבלרינה על גג מגדלי עזריאלי? בלי גדרות — היא תרקוד רק במרכז, עצורה. עם גדרות — תוכל לרקוד מקצה לקצה, בלי פחד. זה בדיוק מה שחוקים ברורים עושים לכלבים שלנו.
אם אני עמוק בפנים רוצה שהכלב יגן עלי, אבל כועס עליו כשהוא נובח על אנשים וכלבים — יצרתי סתירה פנימית. הכלב מרגיש את זה.
דוגמה נוספת: אוהב שהוא קופץ עלי כשחוזר הביתה, אבל כועס עליו כשקופץ על אחרים. זה שובר אמון.
בלי אמון — אין סיכוי שהכלב יראה בכם מנהיגי הלהקה. וכשהכלב נכנס לנעלי המנהיג, בהרבה פעמים זה מוביל לחרדה, לעומס רגשי, ולבעיות התנהגות שניתן היה למנוע בקלות.
אנחנו כל הזמן דורשים מהכלבים שלנו כבוד. כל פקודה, כל הנחיה — זאת דרישה לכבוד. בלי כבוד הכלבים לא יקשיבו לנו.
יש שתי דרכים ליצור כבוד: ממקום של מנהיג להקה, או ממקום של עוקב. ברור שאנחנו רוצים להיות מנהיגי הלהקה.
ככה מקבלים כבוד מהכלב:
אצל כלבים, ספייס זה כבוד. לא נכנסים למרחב האישי של מנהיג הלהקה — בטח לא בלי הזמנה.
אם אתם רוצים שהכלב יהיה צמוד אליכם — אחלה! רק תוודאו שהזמנתם אותו. ראיתם אותו בא? קראו לו. הוא לא יגיד לעצמו "גם ככה הייתי בדרך אליהם…"
אם הכלב נמצא לכם באמצע הדרך — במקום לעשות שמיניות ולעקוף אותו (מה שיראה לו שהוא מנהיג הלהקה) — תזיזו אותו הצידה, בעדינות, ותעברו.
כשכלב מפנה את המרחב שלו כדי שנעבור — אנחנו מנהיגי הלהקה.
וככה נראה לכלבים שלנו כבוד חזרה:
כלבים פועלים רק מתוך אינסטינקטים. הם לא עושים בכוונה, הם לא מתכננים קדימה. יש אירוע — והם מגיבים אוטומטית לפי מה שחרוט להם במוח.
אנחנו נרצה לכבד את זה — כלומר לא לכעוס עליהם. אפשר לתקן, ברור. אבל בלי להוסיף כעס. ואז חשוב מאוד — ללמד אותם התנהגות חדשה ולהתאמן עליה כל כך הרבה פעמים שזה יהפוך להיות האינסטינקט החדש שלהם.
זה הסדר הטבעי בו כלבים מתעדפים את החושים שלהם. האף שולט ב-60% מהמוח של הכלב!
לכן כשנכנסים הביתה — לא צועקים "יאאאא חמודדד!!!" (זה מפעיל את האוזניים). נישאר בשקט ונתן לו להריח אותנו. וכשפוגשים כלב חדש — לא דוחפים יד לפנים (זה מפעיל את העיניים). עומדים בשקט ונותנים לו להריח.
הרבה פעמים הכלבים שלנו כבר עושים דברים שאנחנו אוהבים — אבל אנחנו אפילו לא שמים לב.
הם לא חייבים לנו כלום. הם יכולים לתת ביס ולברוח ולא לחזור. אבל הם נשארים. אז כשהם עושים משהו שביקשנו, נכיר להם תודה. לא צריך מטורף — אפילו עדיף קטן ורגוע. פשוט "תודה".
כולנו יודעים לתת אהבה לכלבים שלנו, ואנחנו עושים את זה הרבה. אבל זה יכול להרוס לנו — ממש ליצור בעיות התנהגות שלא היו צריכות לקרות.
מה קורה מזווית הראיה של הכלב כשמקבל חיבה? הוא שואל את עצמו: מה עשיתי? איך הרגשתי? — וינסה לשחזר את זה כדי לקבל עוד. אז בואו נתן את האהבה שלנו כמו שצריך:
כשאני מלטף את הכלב — זה עושה לי טוב. וזה גורם לנו ללטף אותם גם כשלהם זה לא עושה טוב. אז צריך לראות שהוא במצב רגשי נכון, ושהוא לא מסמן שלא נעים לו.
נתן חיבה כשהכלב רגוע — או כשעשה משהו שרוצים שיחזור עליו. בטח לא ההפך: לתת חיבה כשהכלב עושה משהו שרוצים שיפסיק.
חיבה = חיזוק. אז בואו נחזק את מה שאנחנו רוצים לקבל.
אם הכלב רגוע ואתם נותנים חיבה עם התרגשות ואנרגיה גבוהה — מהר מאוד הוא כבר לא יהיה רגוע. זה עובד גם הפוך: כלב בהתרגשות ומשחק שמקבל חיבה עם אנרגיה חלשה — פשוט לא ירצה להישאר לידיכם.
כלומר, אם הכלב עושה משהו ואתם צוחקים — בפועל אתם מפגינים כלפיו חיבה, וזה חיזוק. מצחיק בהתחלה, אבל כשהופך להתנהגות קבועה — זה כבר בעיה.
אז אחרי שסיימתם לצחוק (ואני מבין, לפעמים אין מה לעשות — זה מצחיק) — למדו את הכלב שלכם מה כן רוצים שיעשה, לפחות 3 פעמים יותר מהפעמים שצחקתם.
הרבה אנשים מדלגים על אמון, נותנים לכלבים אהבה ודורשים כבוד.
אבל אתם כבר תדאגו לעשות את זה נכון, לא ככה?
תנו לכלבים אמון, כבוד, ואהבה — בסדר הזה. כי ככה כלבים יוצרים קשרים.
ואנחנו רוצים חיבור, קשר והרמוניה עם הכלבים שלנו — כדי שגם נוכל לחיות איתם בכיף, וגם כדי שהם יקשיבו לנו מבחירה.
כן — בניית חיבור, קשר והרמוניה זה רק השלב הראשון.
יש עוד שלב שלם.
החלק האמיתי — שבו הופכים למנהיגי להקה ומעצבים את ההתנהגות של הכלב.
אני מזמין אותכם לשיחה קצרה איתי כדי להבין מה באמת השלב הבא — ואם הוא נחוץ לכם בכלל.
ובגלל שהגעתם עד לכאן, וזה אומר המון על כמה הכלב חשוב לכם —
אני עוזר כבר למעלה מחמש שנים לבעלי כלבים ברחבי הארץ לחיות בכיף ואהבה עם הכלב שלהם.
אני מלווה אנשים מתסכול, כעס, פחד — ולפעמים על סף ויתור — לתוצאות שהם לא האמינו שאפשריות.
מדהים כמה למידה של פסיכולוגיה כלבית ואנושית פשוט מצילה חיים.
בכל תהליך כזה אני מתרגש מחדש. וזה הדבר הראשון שאני מביא לאנשים — תקווה. מקווה לשמוע מכם ❤